סנהדרי גדולה . היתה של שבעים ואחד . וקטנה של עשרים ושלשה . ומנין לגדולה שהיא של שבעים ואחד . שנאמר : אספה לי שבעים איש מזקני ישראל . ומשה על גביהן . הרי שבעים ואחד . רבי יהודה אומר שבעים . ומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה . שנאמר : ושפטו העדה והצילו העדה . עדה שופטת . ועדה מצלת הרי כאן עשרים . ומנין לעדה שהיא עשרה שנאמר : עד מתי לעדה הרעה הזאת . יצאו יהושע וכלב . ומנין להביא עוד שלשה . ממשמע שנאמר : לא תהיה אחרי רבים לרעות . שומע אני שאהיה עמהם לטובה . אם כן למה נאמר : אחרי רבים להטות . לא כהטייתך לטובה . הטייתך לרעה . הטייתך לטובה על פי אחד . הטייתך לרעה על פי שנים . ואין בית דין שקול מוסיפין עליהם עוד אחד . הרי כאן עשרים ושלשה . וכמה יהא בעיר ותהא ראויה לסנהדרין מאה ועשרים . רבי נחמיה אומר מאתים ושלשים . כנגד שרי עשרות :