וגבי גט דסתמא פסול מנלן אילימא מהא דתנן היה עובר
 בשוק ושמע סופרים מקרין איש פלוני גירש פלונית ממקום פלוני ואמר זה שמי וזה שם
 אשתי פסול לגרש בו דילמא כדרב פפא דאמר רב פפא הכא בסופרים העשויין להתלמד עסקינן
 ולא איכתוב לשום כריתות כלל אלא מהא יתר על כן כתב לגרש את אשתו ונמלך מצאו בן
 עירו ואמר לו שמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך פסול לגרש בו דילמא שאני התם דאינתיק ליה
 לשם גירושין דההוא אלא מהא יתר על כן יש לו שתי נשים ששמותיהן שוות כתב
 לגרש את הגדולה לא יגרש בו את הקטנה דילמא שאני התם דאינתיק ליה לשם גירושין
 דההיא אלא מהא יתר על כן אמר ללבלר כתוב ולאיזה שארצה אגרש
 פסול לגרש בו דילמא שאני התם דאין ברירה אלא מהא הכותב טופסי גיטין צריך שיניח
 מקום האיש ומקום האשה ומקום העדים ומקום הזמן ואמר רב יהודה אמר שמואל אף צריך
 שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם תו רמי מילתא אחריתי מי אמר רב יהודה אמר רב חטאת
 ששחטה לשם עולה פסולה שחטה לשם חולין כשירה אלמא דמינה מחריב בה דלאו מינה לא
 מחריב בה ורמינהי כל הגט שנכתב שלא לשם אשה פסול ואפי' לשם עובדת כוכבים נמי פסול
 ושני גט דל עובדת כוכבים מיניה הוה ליה סתמא וסתמא פסול קדשים דל חולין מינייהו
 הוה ליה סתמא וסתמא כשירים