ואיבעית אימא לר' יהודה נמי קדושת אולם לחוד וקדושת היכל לחוד והכא היינו טעמא דרבי יהודה דכתיב אל פתח אולם הבית ורבנן אי הוה כתב אל פתח אולם כדקאמרת השתא דכתיב אל פתח אולם הבית הבית הפתוח לאולםוהא כי כתיב האי במשכן כתיב אשכחן משכן דאיקרי מקדש ומקדש דאיקרי משכן דאי לא תימא הכי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולין שנאמר ושחטו פתח אהל מועד בזמן שפתוחין ולא בזמן שהן נעולים והא כי כתיב ההיא במשכן כתיב אלא אשכחן מקדש דאיקרי משכן ומשכן דאיקרי מקדשבשלמא מקדש דאיקרי משכן דכתיב ונתתי את משכני בתוככם אלא משכן דאיקרי מקדש מנלן אילימא מדכתיב ונשאו הקהתים נושאי המקדש והקימו את המשכן עד בואם ההוא בארון כתיב אלא מהכא ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

בין לרבנן ובין לרבי יהודה לילפו מפתח שער החצר דכתיב אורך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקומה חמש אמות וכתיב וחמש עשרה אמה קלעים לכתף וכתיב ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה מה להלן חמש ברוחב עשרים אף כאן חמש ברוחב עשרים פתח שער החצר איקרי פתח סתמא לא איקריואיבעית אימא כי כתיב קלעים חמש עשרה אמה לכתף בגובהה הוא דכתיב גובהה והא כתיב וקומה חמש אמות ההוא משפת מזבח ולמעלה